נהג אוטובוס בישראל: מונולוג

מונולוג של נהג אוטובוס בישראל

5 שנים אני מאחורי ההגה באוטובוס. חלום רטוב שהתגשם, ומטרה שהתממשה לאחר גיל 67. לפני כן עברתי מסלול "אזרחי" תוסס ובכוונת מכוון נמנעתי מלשבת מאחורי ההגה בכלים הכבדים משאית/אוטובוס – שמא אגדל כרס מקדימה וכאבי גב מאחור. 

עבודת נהג האוטובוס חלומית, קשה, מהנה מאין כמוה – ואפילו מאפשרת להשתכר במשכורות שבני 40 יכולים רק לחלום עליהן.
אבל... ה"אבל" הוא הבעיה. הוא מטרת כתיבת שורות אלה.
לפני שישתמע מכך שאני הוא הבעיה – אדגיש כפתיח: הרוב המוחלט של הנוסעים באוטובוס שלי יצאו במקרה הטוב מבסוטים ונהנים, ובמקרה היותר טוב – עם כאלה מחמאות שאני עלול להאדים כמו המאדים ולכן אמנע מציטוטים. נוסעים בתחבורה הפרטית ואפילו בציבורית, ששם אין מי יודע מה מגע אישי עם הנוסעים: חיילים – מבסוטים, אם בדרך הביתה מהבסיס ו/או בדרך לפעילות כזו או אחרת במסגרת שירותם, קרביים, ג'ובניקים, טייסים, צנחנים, בנים, בנות, אזרחים, ילדים, תיירים ותיירות.
רוב מוחלט מהלל ומשבח אותי כנהג ששירת אותם. באמת, בסה"כ בהעברה מנקודה א' לב' – לא יותר ולא פחות. 
איך תמיד אני זוכה למחמאות שהכל עבר לשביעות רצונם המוחלט?

אבל, כן, מחזיר אותי ואתכם לסיבת כתיבת שורות אלה.
בעלי חברות האוטובוסים, החברות הפרטיות כמו הציבוריות, איתם שום דבר לא הלך חלק, וכבר הבנתם שהאשמה לא בי. הנה ההוכחה: הנוסעים המרוצים. הדברים הגיעו עם בעלי חברה "איקס" עד רמות אבסורד כאלו שנאלצתי להגיש וואחאד תביעה לבית הדין לעבודה. שייתן פס"ד כדי שכולם יראו וייראו.

למה זה קורה?
כי בעלי החברות רואים את נהגי האוטובוס או יותר נכון לא רואים אותם ממטר, כאילו הנהגים המוכשרים האלה – שקופים. 
נהג האוטובוס אחראי על בטיחותם של כ-60 נוסעים פלוס מינוס, מבוגרים וילדים, נשים ותינוקות, את כולם הוא מסיע בתוך אנדרלמוסיה תחבורתית נוראה פרי יצירתו של כבוד שר תחבורה ישראל כץ – עם מטרה סופית לעבור הכול בבטחה וללא נזק גופני ואחר.

את ה"תודה" מעניקה חברת ההסעות בצורה הבאה: 

•  אוטובוסים לא תקינים, והנהג, כמובן, אשם. 
• שעות עבודה "הורגות" והנהג אשם. 
• משכורת לא פרופורציונאלית  והנהג אשם. 
• הכל, הכל, הכל, עקום והנהג אשם ב-הכול. 
• והם? "אנחנו נותנים לך מקור פרנסה"

מילה על הנהגים
באמת מכל הצורות. מכל הזרמים. מכל העדות. מכל המינים. מכל הדתות. מכל הגלויות. מכל הרוחות, ולפעמים השדים, אבל נהגים אחד אחד!! תותחים!! נהדרים!! מקסימים!! ו... מקבלים ז... ב...

הייתי חייב להעלות את הדברים על הכתב לידיעת כולנו – כדי שאם לפעמים ראיתם נהג "מתפוצץ" על נוסע/ת תבינו שיש לו יותר מסיבה לא לתת לאותו נוסע את השירות היפה שכביכול מגיע לכולם. 
יש לא מעט נוסעים שחושבים עוד בהיותם בבית לפני היציאה והעלייה לאוטובוס: "אני אשאל את הנהג כל מה שאינני יודע. הנהג יספק לי במקרה הפשוט תשובות לכל מה שעובר לי בראש, ובמקרה הקשה יותר יעביר לי את הזמן שבעיניי משעמם עד מוות".

אז נוסע לא יקר: לך מפה וחפש לך עץ בקצה הרחוב ותתעלק עליו. אין זה תפקידו של נהג האוטובוס להחליף את שרות הלקוחות של חברת ההסעות, אין הוא משרד התחבורה, ותתפלא, הוא אפילו לא המשטרה. תן לנהג האוטובוס את הכבוד הראוי לו כי הבוס שלו לא עושה זאת.

הטור נכתב ע"י ניסים גבאי, נהג אוטובוס בישראל