הסעת ילדים לבית ספר מלווה בתחושת שליחות
[13.9.2018, 10:00]
מאת אליה חבר
שמי איציק שמואלי אני מתגורר בנס ציונה, נשוי לאנה, ואבא לשלושה ילדים מתוקים. למחייתי אני עובד כנהג הסעות ילדים ותלמידים כבר 13 שנה. כל שנה מחדש בערב ה1 לספטמבר בתחילת שנה חדשה של לימודים, כשאני יושב עם אשתי ובודק שהתיקים של הילדים מוכנים ושהסנדוויצ'ים ארוזים בשקית במקרר, המחשבות מתחילות לרוץ וקופצות מחשיבה על דאגה לילדיי, שכל בוקר מחכים להסעה שתיקח אותם לבית הספר ובסיום הלימודים, למחשבות על איזה כיתות אסיע השנה והאם הכל יעבור בסדר ואדאג לקחת אותם בשלום ולהחזיר אותם בשלום.
ביום ראשון כשהסעתי את הילדים לבית הספר בפעם הראשונה השנה, הבטתי במראה וראיתי לנגד עיני את ההורים הנושאים אלי מבט ומצפים ממני לשמור על חיי ילדיהם, תחושת שליחות מלאה את ליבי, לצד הבנה של גודל האחריות שמוטלת עליי לנהוג בבטחה ובמקצועיות.
כל תאונה או אסון במעורבות של אוטובוס צרובים בתודעתי ,ובתודעת נהגי התח"צ ומלווים אותנו ומזכירים לנו לנהוג בבטחה ובזהירות יתר לבל חס וחלילה נקלע לסיטואציה שבה התוצאות כבר לא יהיו תלויות בנו .
ציבור הנהגים בכלל ונהגי הסעות הילדים בפרט, הם אנשים הקמים בבוקר ויוצאים לאחת המלאכות הקשות ביותר במשק העבודה בישראל, אנשים כמו כולם שמתוקף תפקידם ומלאכתם נושאים על כתפיהם אחריות כבדה ביותר! תחושת האחריות גדלה כשמדובר בנהג תלמידים שפעמים רבות אינם מבדילים בין מותר לאסור ,בין בטיחותי למסוכן ואני מוצא את עצמי נאלץ להתמודד עם אין ספור אתגרים תוך כדי נסיעה. החל בהתמודדות עם ילדים קטנים שבוכים ורוצים את ההורים ואני ה"מרגיע" שלהם באיזה בדיחה טובה או סיפור טוב, וכלה בהתמודדות עם נערים בגיל ההתבגרות שחושבים שאם יציקו לנהג זה יגרום להם להרגיש יותר גברים. ומצד שני תמיד יש גם את התלמידים שמקדמים את פניי בשלום ובוקר טוב לבבי בעת העלייה לאוטובוס ואינם שוכחים להגיד תודה בסוף הנסיעה דבר שמרגש אותי כל פעם מחדש.
כל מה שאני מבקש מכם ההורים ואנשי החינוך ומאמין שאני מדבר בשם כל הנהגים בכלל ונהגי הסעות ילדים בפרט זה שתכבדו אותנו את המקצוע שלנו, עצה טובה יש לי אליכם קיימו שיחה עם ילדיכם על חשיבות ההתנהגות בנסיעה.
אנחנו הנהגים מבטיחים לכם נאמנה שגודל האחריות שהפקדתם בידינו, חרוט על לוח ליבנו ואנו ניגשים למלאכתנו בכובד ראש מתוך תחושת שליחות ונעשה הכול כדי להביא את ילדיכם בבטחה אל בית הספר ובחזרה.
ואליכם קולגות יקרים העוסקים למחייתם יום יום בעבודה קשה אני פונה ומבקש בקשה אישית, תנהגו בזהירות יתר בפרט בהסעות ילדים. כמו כן, מבקש אני ממכם תנסו להתעלם מאותם נעריםתלמידים שמתחצפים ומציקים, אתם עושים עבודת קודש של הסעת ילדים לבית הספר בזכותכם הם יתחנכו ויגדלו בדרך הישרה.
